צרו קשר צרו קשר

רוצים שנחזור אליכם בהקדם?

השאירו פנייתכם כאן

פינוי אשפה ממפעלי תעשייה

 


כחלק מסל השירותים הבסיסי, על הרשות המקומית לספק לנכסים בתחומה שירותי פינוי אשפה, ללא תמורה, שכן שירותי פינוי אשפה הם חלק משירותי "הליבה" שעל הרשות המקומית לספק ולממן מתקציב הארנונה הכללית המיועדת גם לכיסוי הוצאותיה של הרשות בגין שירותים אלה. 

חובה זו מעוגנת בסעיף 242 לפקודת העיריות [נוסח חדש], המצווה על הרשות המקומית לדאוג לפינוי האשפה מנכסים שבתחומה וכן להתקין פחי אשפה ציבוריים וכלי קיבול לאפסון האשפה וכל זאת כחלק מאחריותה לדאוג ולשמור על בריאותו ונוחותו של הציבור. 

על-אף ששירות בסיסי זה אמור להיות כלול במסי הארנונה המשולמים לרשות המקומית בסכומים אדירים מדי שנה, למשרדנו הזדמנו מקרים רבים בהם רשויות מסוימות כלל לא מספקות לבעלי נכסים עסקיים את השירות הבסיסי של פינוי האשפה אותו מחויבת הרשות לספק על פי דין.

כתוצאה מהתחמקותה של הרשות לבצע את חובתה, יוצא אפוא שנטל פינוי הפסולת כולו מונח על כתפי המגזר העסקי לרוב באמצעות הטלת האחריות על העסקים לבצע פינוי אשפה באופן עצמאי (ולשאת כמובן בעלויות הכרוכות בכך). ולחילופין, בהטלת אגרת פינוי אשפה, נוסף על תשלומי הארנונה. 

במקרים במעין אלה, הרשויות המקומיות לא הותירו ברירה בידי בעלי העסקים, אלא לשלם לצדדים שלישיים (קבלנים פרטניים) תמורת פינוי האשפה מנכסיהם, כדי שלא תיערם האשפה ותגרום מטרדי ריח, זיהום אוויר, סכנה להתרבות מזיקים ולבריאות הציבור.

 

בית המשפט העליון ועקרון "המזהם ישלם":

בעקבות התנהלותן הקלוקלת של הרשויות המקומיות בעניין זה, נדרשו בתי המשפט לעניינים מנהליים לדון בסוגיה זו במספר פסקי דין אשר הובילו להכרעות עקביות וחד משמעיות כי על הרשות המקומית לדאוג לפינוי אשפה הבסיסית מתקציב הארנונה שהיא גובה מבעלי הנכסים בתחומה, מבלי להטיל אגרת פינוי נוספת (זולת אגרה בעד פינוי אשפה בהיקפים או מסוגים חריגים ובתנאי שקודם לכן נקבעו בחוקי העזר מדדים ברורים להגדרת כמויות האשפה החריגה שבגינה תותר גביית אגרה וכמויות האשפה הבסיסית שעל הרשות לפנות ללא עלות נוספת).

עמדה זו קיבלה חיזוק בהלכה שיצאה מבית מדרשו של בית המשפט העליון בשבתו בית משפט גבוה לצדק במסגרת בג"ץ 1756/10 עיריית חולון נ' שר הפנים שם נספק כי אין להתיר לרשות מקומית לגבות אגרות עבור שירותים שהרשות אמורה לספק כחלק ממאגר שירותים מוניציפאליים תמורת הארנונה המשולמת זולת "פינוי פסולת הקשורה לתהליכי הייצור של המפעל מעבר לרמת "בסיס" מסוימת שתיקבע" בגינה תוטל כאמור אגרה בהתאם לעקרון "המזהם ישלם".

במילים אחרות, על חוק העזר של רשות מקומית להבחין בין כמויות פסולת נורמטיביות, לבין כמויות פסולת חריגות אשר אך ורק בגינן תיגבה אגרה ייעודית.

 

אמות המידה של משרד הפנים לחישוב כמות הפסולת העודפת:

בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בעניין חולון ופסקי הדין בעניין מלונות דן בחיפה וסלע קפיטל ביבנה, פירסם לאחרונה משרד הפנים נוסחה לחישוב כמות הפסולת העודפת לפיה יש להפחית מכמות הפסולת הכוללת של בית העסק את כמות הפסולת הבסיסית, שבגינה הרשות לא גובה אגרת פינוי בעל העסק.

לצורך חישוב כמות הפסולת הבסיסית נקבע כי היא תהיה שווה למכפלת מספר העובדים בבית העסק בכמות האשפה הביתית הממוצעת שמייצר אדם ברשות המקומית בביתו במכפלת מקדם התאמה לסוג העסק: תעשייה ומלאכה ו-מסחר, משרדים וכל סוגי העסקים האחרים.   

בגין ההפרש שבין כמות הפסולת העודפת לבין כמות הפסולת הבסיסית רשאית הרשות המקומית לגבות אגרה עבור פינויה או לחלופין להטיל את פינויה על בית העסק.

פינוי אשפה ממפעלי תעשייה

החל מאפריל 2018 תיגבה אגרה בגין פינוי פסולת עודפת:

עוד הוכרע, כי ככל והרשויות המקומיות יחפצו בגביית אגרה בגין פינוי פסולת עודפת מבתי עסק, הרי שעליהן להתאים את חוקי העזר הקיימים שלהן לקריטריונים החדשים בליווי התחשיבים הרלוונטיים ולהגישם לאישור משרד הפנים עד ל- 31 בדצמבר 2017, והלה יאשר או ידחה את התיקונים המוצעים עד ל- 1 באפריל 2018. 

חשוב להדגיש כי בפסיקותיו לא התיימר בית המשפט העליון לקבוע קריטריונים ברורים לעניין זה אלא אך ורק לתחום תקופת מעבר עד להסדרה כלל ארצית בנושא. ולפיכך, ברשות בה לא נקבעו קריטריונים ברורים מובן כי על הרשות המקומית לפנות את כל כמות האשפה הפסולת מבתי העסק או לפחות את כמות הפסולת הבסיסית ומכל מקום לא תוכל להמשיך ולגבות אגרת פינוי אשפה בטרם ייקבעו גבולות גזרה ברורים.

תקופת המעבר עד להסדרה כלל ארצית:

בשלב זה, ומכיוון שמדובר בתחום פרוץ בו כל רשות פועלת לפי ראות עיניה, מומלץ לבתי העסק להיוועץ באנשי מקצוע בעלי ניסיון לבחינת מדיניותה של הרשות המקומית אל מול הדין הקיים ביחס לפינויי האשפה והפסולת מנכסם.

האמור לעיל אינו בגדר תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה עצה לפעולה כזו או אחרת ובכל מקרה מומלץ לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך-דין, בטרם נקיטת פעולה כלשהי, וזאת בין היתר מאחר והדין הנו דינאמי ומשתנה.