חיובי ארנונה של בתי תוכנה וחברות הייטק

סיווגם לצרכי חיוב בארנונה של חברות הייטק, בתי תוכנה ופעילות פוסט-פרודקשן (תעשיית הקולנוע והטלוויזיה), הינו מושא להתדיינויות רבות בסוגיית סיווג הארנונה. אם בעבר הייתה קיימת הבחנה ברורה בין פעילות "שירותים" לבין "תעשייה ומלאכה" אשר אופיינה במיכון כבד. אזי עם ההתפתחות הטכנולוגית, החליפה למעשה המדיה הדיגיטלית את המדיה הפיזית. כיום אין עוד הכרח כי "ייצור" יעשה במכונות רועשות באולמות ייצור ובעבודת כפיים די במחשב קטן, כדי לייצר תוכנה חדשה וכדי לערוך וליצור פוסט- פרודקשן.

בתי תוכנה וחברות הייטק הוכרו ע"י החוק, הרשויות המקומיות ופסיקת בתי המשפט, כשימוש שמאופיין כייצור וזכו לשם כך לסווג בתעריף מופחת של "תעשייה", אם בצו הארנונה של הרשות המקומית ואם מכוח פסיקה המייחסת לשימוש זה אופי ייצורי.

בהגדרת "תעשייה" בתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), תשס"ז-2007 נכללו גם בתי תוכנה:"תעשיה" – לרבות מפעלי בניה, מחצבות, בתי תוכנה

בסעיף  3.3.3 לצו הארנונה של עיריית תל אביב, נקבע סיווג הספציפי לבתי תוכנה התואם בתעריף לתעשייה ומלאכה, בזו הלשון: 

"3.3.3 בתי-תוכנה (סמל 674)

בתי-תוכנה, שעיסוקם העיקרי הוא ייצור תוכנה, יחויבו ב- 171.23 ₪ למ"ר לשנה בכל האזורים."

בפסק הדין בעניין עמ"נ 9977-09-15 ביסופט תוכנה בע"מ נ' עירית תל-אביב-יפו  נקבע כי די להוכיח שעיקר פעילות החברה הוא בפיתוח תוכנה חדשה, שיפורה ושדרוגה. גם אם החברה מעניקה שירות ללקוחותיה לאחר הטמעת התוכנה אצלם, או שיש אצלה מחלקת שיווק, אין בכך כדי לגרוע מעצם היותה "בית תוכנה".

בעמ"נ 13687-09-16 חשבשבת (ייצור) (1988) בע"מ נ' עיריית תל אביב נקבע כי "שדרוג" תוכנה קיימת עדיין מהווה פעילות ייצורית המזכה בסיווג בתעריף מופחת של בית תוכנה, וכי מכירת מוצר בדרך של רישיון, אינה מסיטה את עיקר העיסוק למתן שירותים.

בברמ 1676/15 ברודקאסט וידאו ש.ב בע"מ נ' מנהל הארנונה בתל אביב-יפו שעסק בפעילות פוסט פרודקשן מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה, ביהמ"ש העליון קובע כי ככלל, יש לסווג לצורכי ארנונה כללית נכס שמתקיימת בו פעילות "פוסט פרודקשן" לקולנוע וטלויזיה בסיווג של "תעשיה" ולא בסיווג השיורי של "משרדים, שירותים ומסחר". נקבע כי פעילות של פוסט פרודקשן מצריכה עבודה טכנולוגית מורכבת המתבצעת באמצעות מכונות ומערכות מחשב בעלות שווי רב. במובן זה, פוסט פרודקשן דומה יותר במהותו לפעילות המתבצעת ב"בתי תוכנה".

יחד עם זאת, מבקשות הרשויות המקומיות לכרסם, כמעט באופן תמידי, במתן הסיווג בתעריף זול לחברות הייטק ובתי תוכנה. רשויות מקומיות משנות לפתע את חיוב הארנונה לחברות הייטק ובתי תוכנה תוך שהן מעלות את הטענה כי החברה השלימה את הליך הייצור והפיתוח והחלה לעסוק בשיווק המוצר. 

מבחני מהות השימוש ועיקר אחר טפל משמשים קריטריון להתנגדות לשינוי הארנונה והגשת השגה בהקשר זה לצורך תיקון גזירת הרשות והוכחת שימוש עיקרי של ייצור תוכנה. 

משרדנו מלווה חברות הייטק ובתי תוכנה בהליך הגשת הבקשה (השגה) לקבלת תעריף זול ובהגשת התנגדות להגדלת חיוב הארנונה באופן יזום מצד הרשות המקומית.