ספטמבר 2019
עת"מ 62611-12-18 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' עיריית ירושלים - בית המשפט קיבל עתירה לקבלת השגה עקב אי מענה של מנהל הארנונה במועד הקבוע בחוק. בשנת 2013 הוגשה השגה שלא נענתה. בערר לשנת 2014 העלה העורר טענותיו לעניין איחור בהשגה. התנהל הליך ארוך בועדת הערר והחלטה בעניין נתנה בשנת 2018. ועדת הערר קבעה לכאורה כי אין לה סמכות לדון בשאלת איחור במענה להשגה. העורר הגיש עתירה על קבלת ההשגה לשנת 2013 רק בשנת 2018. העתירה התקבלה, נקבע כי לא היה שיהוי וכי על מנהל הארנונה לתקן את חיובי הארנונה לשנת 2013 עקב כך שלא השיב במועד להשגה.
תא (ת"א) 20781-09-16 ויתניה בע"מ נ' מי אביבים 2010 בע"מ – תביעת השבה, להשבת היטלי פיתוח ששולמו ביתר, חלף דמי הקמה. כתנאי להוצאת היתר בניה [תוספת בניה], שילמו התובעות ב-30.3.15 בגין היטלי הנחת צינורות והיטל ביוב סך כולל של 4,227,292 ש"ח, והיתר הבניה הוצא ב-1.4.15. דרישת תשלום היטלים נשלחה בתאריך 29.3.2015. על פי חישוב של דמי הקמה במקום היטלים (דמי הקמה החליפו את שיטת ההיטל החל מחודש מאי 2015) היה על התובעות לשלם סכום של 943,465 ₪ בלבד.
בכלל 27(ד) לכללי דמי הקמה נקבעו הוראות מעבר : " הומצאה לבעל נכס דרישה קודמת ביום 25.3.15 או לאחריו ולפני יום התחולה , תבטלנה החברה לבקשת בעל הנכס ותחליפה בדרישה לתשלום דמי הקמה לפי כללים אלה, אף אם העילה להמצאת הדרישה הקודמת התקיימה לפני יום הפרסום".
התובעות ביקשו להמיר את הדרישה לדמי הקמה לאור הוראת המעבר הנ"ל ותבעו החזר של ההפרש ששולם ביתר לפי כללי דמי ההקמה בסך 3,283,827 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
בית המשפט דחה טענת מי אביבים לפיה מאחר ותשלום ההיטל בוצע כבר ביום 30.3.2015 לפני פרסום כללי דמי הקמה ברשומות אזי אין מקום להחיל את דמי ההקמה רטרואקטיבית. מאחר והדרישה יצאה אחרי יום 25.3.2015 והיא נכנסת במועדים הקבועים בכללי המעבר אזי יש לתקן את החיוב ולהשיב את הסכום ששולם ביתר.
המדובר בהוראה מיטיבה בכללים, בעלת תחולה רטרואקטיבית, ואם המדובר בהוראה הניתנת לפירושים שונים – יש לפרשה לטובת הנישום, כאשר היא אינה נוגדת את התכלית של הכללים החדשים.
פסק דין חשוב התומך בדרישות להמיר תשלומי היטלים שנעשו בסמוך ליציאת כללי דמי הקמה ולהביא להשבה של כספים רבים ששולמו ביתר בעת קבלת היתרי בנייה משלהי חודש מרץ 2015 ואילך.
עת"מ 37748-04-16 מועדון רחובות לספורט תרבות ונופש נ' עיריית רחובות - ביהמ"ש לעניינים מנהליים הורה על ביטול דרישת תשלום בסך של 1,882,458 ₪ שהוציאה עיריית רחובות למועדון רחובות לספורט תרבות ונופש בגין היטלי סלילה והיטל שצ"פ; זאת בין היתר נוכח עקרון חד פעמיות ההיטל משנמצא כי העותרת כבר שילמה את היטל הסלילה ב 1976 באמצעות סלילת כביש על חשבונה, באישור העירייה. וכן נוכח הקביעה כי היטל שצ"פ חל רק על בנייה חדשה לאחר כניסתו לתוקף של חוק עזר שצ"פ 2009.
נקבע כי העותרת שילמה את היטל הסלילה לעיריית רחובות בשנת 1976 בגין סלילתו והרחבתו של רחוב גד פיינשטיין על דרך סלילה עצמית של רחוב גד פיינשטיין, סמוך לאחר הקמת המועדון – על דעת העירייה, בעידודה ובאישור מוסדותיה התכנוניים והמשפטיים.
בית המשפט קובע כי קיימת "זיקת מימון", כלומר דמי ההשתתפות מחויבים על פי העלות הריאלית של הסלילה. מכאן שאם יזם הקים בעצמו את התשתית הגובלת בנכס יש לקזז את עלויות ההקמה מהחיוב בהיטלים.
טענת העירייה כי העותרת חייבת בגין סלילת כביש שני, גם לאחר ששילם בעבר תשלום חובה בגין כביש ראשון, בהתבסס על סעיף 23(ג)בחוק עזר סלילה- 2001 מהווה הרחבת חזית אסורה. בשולי הדברים ומבלי להכריע, נאמר כי יש ספק בדבר חוקיות סעיף 23(ג) הנ"ל המנוגדת לדיני ההיטלים הקובעים כי חיוב בעל נכס בהיטל הינו חיוב חד פעמי.
עוד נקבע בפסק הדין כי העותרת איננה חייבת בתשלום היטל סלילת מדרכה כיוון שחלה התיישנות על דרישת התשלום בעניין סלילת המדרכה. שכן, לא ניתן להוציא בסוף שנת 2015 דרישת תשלום בגין עבודות סלילת מדרכה שנעשו בשנים 2007-2006. סעיף 5(א) לחוק עזר סלילה - 2001 קובע את מועד התגבשות החיוב כמועד התחלת העבודה.
עת"מ 5278-12-15 מכון ויצמן למדע נ' עיריית רחובות - העותר – מכון ויצמן למדע, הגיש עתירה כנגד דרישת תשלום היטל סלילת כבישים ומדרכות ודרישת לתשלום אגרת הנחת צינורות שהוציאה העירייה למכון, וכן כנגד 24 חיובים בהיטלי סלילת כביש ומדרכה, אגרת הנחת צינורות מים, היטלי תיעול, היטל ביוב והיטל שצ"פ, שנדרשו אגב קבלת היתרי בנייה. טענתו המרכזית של המכון בהקשר זה היא כי דרישת התשלום של העירייה עומדת בסתירה להסכמי הפשרה משנת 1995 ומשנת 1997.
בית המשפט דחה את העתירה ופסק כי הסכם המעניק פטור או הנחה מהיטלי הפיתוח, כאשר אין לפטור או ההנחה עיגון שבדין, הוא הסכם פסול ובלתי חוקי, בהיותו פוגע בעקרון השוויון ונגוע בשרירות ובחוסר שקיפות. לפיכך, גם אם ניתן היה לראות בהסכמי הפשרה כמבטאים הסכמה מצד העירייה לכך כי ניתן לחייב את המכון בהיטל סלילה רק בגין החלקות המצויות ב"טבעת החיצונית" שלו, כאשר כל החלקות האחרות של המכון פטורות מהיטל, הרי שעל פני הדברים מדובר בהסכמה בלתי חוקית, בלתי צודקת ובלתי שוויונית, ולפיכך הסכמה פסולה שיש להתעלם ממנה.
עוד נקבע בפסק הדין כי לא ניתן להגיש עתירה מנהלית לבטלות חיובי היטלים ששולמו בפועל. במקרה של היטל ששולם ניתן להגיש תביעת השבה בלבד.
מכון ויצמן חויב לשלם כ- 86 מיליון ₪ לעיריית רחובות בגין היטלי פיתוח.
ערר 140018429 מימד תיאטרון נ' מנהל הארנונה עיריית תל אביב-יפו - החלטת ועדת ארנונה הנוגעת ליחס שבין הסיווג הספציפי בצו הארנונה של עיריית תל אביב-יפו "אולמות המשמשים להצגות תאטרון, מחול וקונצטרים" לסיווג הארנונה השיורי הכללי "משרדים שירותים ומסחר".
קיימים סעיפים בצו הארנונה של עיריית תל אביב, בהם קיים הכרח, כי אך ורק השימוש הספציפי ייעשה בנכס. הגדרת הסיווג "אולמות מופעים" אינה מכילה כל דרישה דווקנית לכך שהנכס ישמש אך ורק לעריכת מופעים לצורך הסיווג הספציפי בצו הארנונה אלא שעיקר הפעילות תהיה כזו.
מופעים מוסיקליים הינם קונצרט ונכנסים תחת הסיווג הספציפי הקבוע בצו הארנונה של עיריית תל אביב.
הערר התקבל, מימד תיאטרון תסווג לפי התעריף המופחת בצו הארנונה של עיריית תל אביב יפו התואם את הסיווג הספציפי "אולמות המשמשים להצגת תאטרון, מחול וקונצרטים".