חיוב ארנונה שגוי של שטחי משרדים במפעלי תעשייה - "טפל הולך אחר עיקר"
בהתאם לסעיף 8 לחוק ההסדרים במשק המדינה, על הרשות המקומית לחייב בארנונה נכסים המצויים בתחומה בהתאם לסיווגים השונים הקיימים בצו הארנונה שלה.
חוק ההסדרים במשק המדינה מציג קריטריונים הקובעים את שיעור הארנונה הכללית. קריטריונים אלו נהירים ובהירים וקובעים ששיעורי הארנונה שתוטל הינה על מחזיק בנכס, לפי שטחו במטרים רבועים בהתאם לסוג הנכס, מקומו ושימושו.
קביעת סיווגו של הנכס מהווה פקטור משמעותי ביותר לקביעת תעריף החיוב לפיו יחושב גובה חיוב הארנונה השנתי אשר יוטל על הנכס. מכאן כי על כתפי הרשות מוטלת אחריות כבדת המשקל בקביעת סיווגו המתאים והראוי של כל חלק וחלק בנכס באופן אשר יכול להשפיע רבות על הוצאות התקורה (Overhead) של העסק.
פעמים רבות הזדמנו למשרדנו מקרים בהם החליטה הרשות המקומית לפצל את חיוב הארנונה לנתחים קטנים, טפלים ושוליים למהות העיקרית, על מנת לסווג כל חלק וחלק בנפרד לפי שימושו ובכך לעיתים להגדיל את חיוב הארנונה של הנכס בצורה מלאכותית וללא הצדקה שבדין.
סוגיית פיצול הנכס
לא אחת, נדרשו בתי המשפט ובתי הדין בערכאות השונות לסוגיית פיצולו של נכס לצרכי חיובו בארנונה. כך בית המשפט העליון בפסיקותיו אימץ שני מבחנים שנקבעו בפסיקות בתי המשפט המחוזיים שעל פיהם יש לקבוע האם לסווג שטח טפל ביחד עם עיקר הנכס באותו הסיווג ומתי יש להפריד לסיווגים שונים את חלקי הנכס השונים: א. השימוש בחלק ספציפי (הטפל) הכרחי למהות הארגון העיקרי בנכס ולמימוש תכליתו. ב. בחינת הזיקה בין היחידות השונות (העיקר והטפל) מעלה כי מדובר בחלק אינטגראלי ובלתי נפרד.
במקרה אשר טופל לאחרונה על ידי משרדנו, ביקשה העירייה לפצל את חיוב הארנונה של מפעל תעשייתי לייצור קונסטרוקציות מתכת כך שחלקו הטפל והמזערי (יחסית) של מנהל המפעל סווג בסיווג "משרדים", שתעריפו גבוה לאין שיעור מזה שהוטל על שטחו העיקרי של הנכס, בהיותו מפעל תעשייתי יצרני המסווג ברובו לפי הסיווג הזול של "תעשייה ובתי מלאכה".
במקרה זה טענה העירייה כי יש לראות בנכס כ-"מתקן רב-תכליתי" בעל שימושים מגוונים אשר כל חלק וחלק בו משמש למטרה שונה, מובדלת ומובחנת ולו מוגדר סיווג נפרד בצו הארנונה.
הליך של משרדנו
במסגרת הליך שנוהל על ידי משרדנו מול הרשות המקומית, נטען כי הפעילות הנעשית במשרדים הינה בזיקה לפעילות הייצור במפעל, והכרחית עבורה ולפיכך מהווה חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מפעילות הנכס, המחויב כאמור ברובו בסיווג "תעשייה ובתי מלאכה", ובשום פנים אינם עומדים כמשרדים עצמאיים.
עוד נטען, כי אומנם מבחינה טכנית אכן ניתן לפצל בין שטח משרדו של מנהל המפעל, חדר ההמתנה, חדר הישיבות ועמדת המזכירות לבין יתר המפעל, ואולם לשיטתנו, אשר נתמכת כאמור בפסיקה עקבית של בית המשפט, אין מקום לעשות כן מבחינה מהותית מאחר ובמקרה זה מדובר בשטח שהינו בבחינת "הטפל שהולך אחר העיקר" וככזה עליו להיות מסווג בהתאם לסיווג העיקרי והמוזל- "תעשייה ובתי מלאכה".
חשוב לציין כי על הטוען שחלק מנכסו הינו טפל ביחס למטרה העיקרית ולמהותו של הנכס – מוטל הנטל להוכיח את טענתו זו בהתאם למצב העובדתי בנכס ולמבחנים אשר נקבעו כאמור בפסיקה. ברם מקום בו אכן בוצע פיצול מלאכותי בסיווגו של הנכס, הגם שממלא אחר דרישות הפסיקה, מובן כי ביטולו עשוי בנסיבות מסוימות להביא לחיסכון משמעותי בחיובי הארנונה המוטלים על הנכס.
למשרדנו התמחות ספציפית בייצוג בעלי נכסים ו/או מחזיקים בסוגיה זו וכן ניסיון רב בסוגיות מוניציפליות נוספות.
האמור לעיל אינו בגדר תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה עצה לפעולה כזו או אחרת ובכל מקרה מומלץ לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך-דין, בטרם נקיטת פעולה כלשהי, וזאת בין היתר מאחר והדין הנו דינאמי ומשתנה.
